במהלך ההיסטוריה, העולם הארגוני עבר תהפוכות רבות. כיום, אנו ככל הנראה עומדים לקראת תקופה ארגונית שונה מאוד מהתקופות שהכרנו עד כה. תקופה שבה יתפתחו מאפיינים ארגוניים חדשים ושונים לגמרי שיוצרו ללא קשר או תיאום עם תיאוריות ומחקרי העבר.
קשה להגדיר מהם ארגוני העתיד או את מאפייניהם בצורה ברורה. כך גם היה קשה להגדיר מהו החינוך הבלתי פורמלי, אך במהלך השנים כן הצליחו לבסס תיאוריות והגדרות עבור החינוך הבלתי פורמלי, כמו הגדרת מאפייניו של כהנא (2007) ורבים אחרים.
על בסיס המידע הזה, נשאלת השאלה- האם ניתן יהיה להגדיר טוב יותר את מאפייני ארגוני העתיד?
בעבודת מחקר שעשיתי, ניסיתי לעשות זאת בעזרת ההגדרות של החינוך בלתי פורמאלי. הבנתי שניתן לעשות שימוש בהגדרות של החב"פ (החינוך הבלתי פורמלי) כדי להבין טוב יותר ולהסביר מהם ארגוני העתיד.
כדי לעשות זאת, חשוב היה לבחון האם וכיצד מאפייני החב"פ המוגדרים באים לידי ביטוי בתוך ארגוני העתיד ואפיונם.
לדוגמה- החב"פ הינו דפוס חינוך המתאפיין בקוד ייחודי ושיטת חינוך ייחודית המדגישה התאמה בין צורכי המשתתפים לבין יעדי המסגרת החינוכית, ודרכי פעולה ההולמות את המטרות. המאפיינים המרכזיים של החב"פ שהינם, בין היתר- בחירה חופשית, גמישות, גיוון ומרכזיות המשתתפים, מאפשרים מתן ביטוי ומענה לצרכים המגוונים של פרטים וקבוצות, באמצעות התאמה בין צורכיהם לבין יעדי המסגרת החינוכית (כהנא, 2007). כך בדומה, לארגוני העתיד יש גם כן את היכולת, בגלל גמישותם, לצמוח כדי למלא צורך מסוים בחברה או בתעשייה. היכולת ה"נוזלית" של ארגונים אלה מאפשרת להם להבנות תאים היכן שצריך ו/או אפשר. כך שניתן לראות די בברור כיצד מאפיין זה, שכולל גמישות והתאמה לצרכי הסביבה, בא לידי ביטוי בצורה מאוד משמעותית בקרב ארגוני העתיד כמו בחינוך הבלתי פורמאלי.
הבא נבחן כיצד כמה מאפיינים נוספים של החב"פ יכולים לסייע לנו להגדיר גם את ארגוני העתיד-
וולונטריות: במערכות של החב"פ ישנה רמה מסוימת של בחירה חופשית של מטרות או השתייכויות למערכת. הפעילות הוולונטרית בארגוני החב"פ מגבירה מחויבות לערכים ומגבירה את הסיכוי להתאמה בין כושר והתעניינות אישיים לבין ההיצע במסגרת החברתית-חינוכית.
בניגוד למוסדות הטוטליים, שהציג גופמן (2006), המגבילים את הפרט כדי לשמור עליו ולהבנות עבורו את כלל חלקי יומו כדי שלא יתפזר או יסטה מהנורמה, ארגוני העתיד לרוב מאפשרים הרבה יותר גמישות ובחירה חופשית לעובדיהם- רבים יכולים לבחור לעבוד מתי שירצו ואף מהיכן שירצו ולרוב גם בשיטה ובדרך שירצו, כך שיש רמה משמעותית של וולונטריות בארגוני העתיד.
מורטוריום: ארגוני חב"פ בעלי מאפיין זה הינם ארגונים המאפשרים מצב שבו ניסוי וטעייה הם לא רק לגיטימיים, אלא גם זוכים לעידוד, ואין עונשים אם נעשות שגיאות. באשר לארגוני עתיד, הנדי (1995) במאמרו מדבר על כך שיש ליצור אמון כדי ליצור יציבות ארגונית והצלחה כלכלית חזקה. מבחינתו, האמון יכול להחליף את עקרון ההיררכיה הישן הפועל בצורה משמעותית בארגוני העבר. הנדי ממשיך את קו זה בכך שהוא מגדיר 10 חוקים הנדרשים ליצירת אמון, בינהם הוא מדבר על כך שאמון דורש לימוד ושיש לאפשר מידה מסוימת של יצירת טעויות כדי שניתן יהיה ללמוד מהם ומלמידה מניסיונם של עמיתים לארגון.
לפי דעתי, בגלל גבולות כל כך לא ברורים ומוגדרים המתקיימים בארגוני העתיד, לא תהיה ברירה אלא לאפשר מרחב לניסוי וטעייה כדי להתקדם. כך שמורטוריום אכן יכול להיות מאפיין משמעותי של ארגוני העתיד.
מודולריות: זו הבניה בהתאם לנסיבות ולאינטרסים משתנים. עקרון משתנה אד-הוק של גמישות מבנית. ארגון חב"פ בעל עקרון זה מכניס גמישות למערכת ומאפשר לעצמו הסתגלות מהירה לסביבה משתנה. על פי תיאורטיקנים וחוקרים רבים, שינוי ויצירת אד-הוק הם הבסיס להבנת משמעותם של ארגוני העתיד. רבים מדברים על כך שעל ארגוני העתיד להיות גמישים בהקמתם, מבנם ושיטות העבודה שלהם על מנת להתאים עצמם למה שנדרש בשטח או כדי למלא מחסור הקיים בשוק. הגמישות, או אולי המודולריות הזו מאפשרת לארגון זה להבנות ולקום (וליפול) בזריזות בהתאם לסביבה אך גם יוצרת רמה מסוימת של גמישות עבור העובדים כך שרבים יוכלו לבחור את מקום ושיטת העבודה שנוחים להם. באומן (2007) דיבר על מעבר מעולם מוצק וקשיח לעולם נוזלי יותר- תהליך המגביר אינדוידואליזציה, מיידיות וגמישות בכלל תחומי החיים, גם הארגוניים, כך שניתן לדמות נוזליות זו למודולריות של החב"פ.
ישנם עוד מאפייני חב"פ שנבחנו במחקר זה, אך כבר כאן תוכלו לראות בברור קווים דומים בין החינוך הבלתי פורמלי לארגוני העתיד. נראה שלארגוני העתיד יש מה ללמוד מאופן הגדרתו של החינוך הבלתי פורמלי ואולי אף להסתייע בו לקראת היום בו ינסו להגדיר עצמם בצורה מדויקת יותר.
להזמנת הרצאה מלאה על ההשוואה בין ארגוני העתיד לארגוני החינוך הבלתי פורמלי, צרו קשר ב- 0544775478, rdushy@gmail.com
בהצלחה!
רנת דושנסקי-ורבנר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה