יום שלישי, 3 בינואר 2012

מורים פרטיים בישראל

מי מאיתנו לא הזדקק למורה פרטי באיזשהו שלב בחייו?
במהלך התיכון, אני אישית פניתי לשני מורים פרטיים, האחד לקראת הבגרות בלשון בכיתה י' (דבר שלא עזר לי במיוחד למרות ההוצאה הכספית האדירה) והשני, או יותר נכון השנייה, היתה מורה למתמטיקה שאליה פניתי לאחר שהורידו אותי הקבצה בכיתה ח'. היא, לעומת הראשון, סייעה לי מאוד, עזרה לי לעלות חזרה להקבצה העליונה ואף לקבל את אחד הציונים הגבוהים בכיתה (השפעה כזו גדולה..לו רק הייתי זוכרת את שמה...).
כיום כאשת חינוך אני בקשר עם מורים פרטיים רבים. נראה שרובם מאוד עסוקים ומקבלים פניות מתלמידים חדשים כל הזמן. עניין זה תמיד גורם לי לחשוב מדוע כל כך הרבה בני נוער וצעירים מחפשים את עזרתם של מורים פרטיים? יכול להיות שעבור חלק מהקוראים של בלוג זה, התשובה לשאלה זו מאוד ברורה. ישנה גישה רווחת בישראל האומרת שהמורות במערכת החינוך או המרצים במוסדות האקדמיים לא עושים את עבודתם כראוי וכך מעלים את המשכורת החודשית של המורים הפרטיים.
מי שמכיר אותי טוב יודע שיש לי הרבה ביקורת על משרד החינוך והעולם האקדמי, אך עם זאת, אינני מסכימה עם הגישה הישראלית הרווחת.
קודם כל חשוב לי לומר שאני מאוד מעריכה כל אדם שבוחר לעסוק בחינוך (בכל מסגרת קיימת). מבחינתי, הרצון הראשוני הגורם לאדם לשאוף לחנך את דור העתיד ראוי להערכה עצומה. עם זאת ניתן לומר שבין מאות המורים והמרצים בארץ, ישנו אחוז מסוים שאינו עושה את עבודתו כראוי, אך זו לא הסיבה לעושרם של המורים הפרטיים.
אם נבחן את התנאים בהם עובדים כיום המורים, איננו יכולים להתפלא שכל כך הרבה תלמידים פונים לקבל עזרה נוספת. העומס בכיתות, דרישות ההספק של משרד החינוך, הזמן המוגבל ועוד (ואפילו לא העליתי עדיין את נושא השכר המבזה שלהם) לא מאפשרים למורים להגיע לכל התלמידים.
בנוסף, עלינו לקחת בחשבון מרכיב משמעותי בחיי התלמיד או הסטודנט וזה סגנון הלמידה. הרי כל תלמיד הוא עולם ומלואו, בעל אופי ותכונות משלו, אהבות ומחשבות משלו וסגנון למידה המתאים לו. במהלך שיעור של 45 דקות, קשה מאוד לאפשר לכל תלמיד ללמוד בדרך שמתאימה לו. יש תלמידים שמתחברים להוראה פרונטלית, יש שדווקא מעדיפים לקרוא את החומר לבד או עם חבר כדי ליצור סיעור מוחות ועוד (יש עשרות סגנונות שחשוב שהעוסקים בדבר יכירו).
עם כל הכבוד (וכאמור יש הרבה), זה לא תמיד קל לגוון את סגנונות ההוראה. ישנם מורים רבים שמצליחים לעשות זאת, ואני בהחלט מורידה את הכובע לפניהם.
בכל סוגיית המורים הפרטיים, ישנה סוגיה חברתית יותר מורכבת וקשה שחשוב לבחון- מה קורה לילדים שאין ביכולתם לממן שיעורים פרטיים? בני נוער וצעירים המגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך שלא יכולים להרשות לעצמם מותרות שכאלה וכך רבים מהם נידונים לכישלון כבד בלימודיהם וחבל. דבר שבעיני חשוב שהמדרש החינוך יבחן לעומק ויחפש דרכים לתת מענה וסיוע חלופי, אחרת הפערים החברתיים-כלכליים בישראל רק ימשיכו ואף יגברו.

לכם המורים הפרטיים אומר, המשיכו בדרככם! יש בשטח צורך גדול לעזרתכם, ונראה שתמיד יהיה מסיבות שונות, אך בבקשה מילאו את תפקידכם בתבונה.
יש לכם את הלוקסוס של לעבוד עם תלמיד אחד בכל פעם או קבוצה קטנה. הכירו את התלמידים שלכם והתייחסו אליהם בסבלנות, גמישות ויצירתיות. תסייעו לתלמידים להכיר סגנונות למידה שונים כדי שידעו לזהות את המתאים להם ביותר. עבדו איתם על העצמת החוזקות כדי שבעזרתם גם יוכלו לגשר על החולשות. ואם הנכם עובדים באזורי פריפריה, עיירות פיתוח או שכונות מצוקה, הורידו בבקשה קצת מחירים כדי לאפשר לכמה שיותר צעירים לנצל את שרותכם...

לקבלת יעוץ אישי למורה הפרטי, צרו קשר ב-0544775478, rdushy@gmail.com
הנחות לפונים דרך אתר המורים הפרטיים- http://www.hamorim.co.il/

בהצלחה!
רנת דושנסקי-ורבנר
www.rdtrain.co.il