מי מאיתנו לא היה רוצה שיהיו יותר שעות ביממה... יש גם את אלו שהיו מעדיפים לצמצם את כמות השעות כדי שלא יוכלו עוד להעמיס על עצמם...
רובנו מתמרנים בין מספר תחומי חיים משמעותיים, כשלכל תחום יש דרישות, צרכים והתחייבויות. לעיתים נראה שאין זמן לנשום ושאין סיכוי "לג'נגל" בין כל הדברים, שלא נדבר על שילוב של קצת זמן פנאי או חיים אישיים...
אך עם ניהול זמן יעיל, אפשר להספיק הרבה מאוד דברים ואולי גם להצליח לנשום בין לבין. בכוונה כתבתי "ניהול זמן יעיל" ולא "ניהול זמן נכון" מכיוון שבעיני מדובר בנושא מאוד אינדיוידואלי. על כל אחד למצוא את השיטות שיעילות עבורו; אין כאן נכון או לא נכון, יש כאן- מה נכון בשבילי. אתן כאן מספר הצעות שנמצאו כמתאימות עבורי ועבור רבים אחרים, אך על כל אחד מכם לבחון האם השיטה מתאימה לכם ולסגנון החיים שלכם.
יומן, רשימות וסדרי עדיפויות- חשוב שלכל אחד תהיה שיטה לעשיית סדר במשימות. יש את אנשי היומנים (על שלל הגרסאות האלקטרוניות או המודפסות). יש את אנשי הרשימות (שמאוד נהנים למחוק משימה מהרשימה לאחר שבוצעה). יש את המאמינים בלוחות גאנט ועוד. אך מה שחשוב יותר מהרשימה עצמה- יש לעשות סדרי עדיפויות. את סדרי העדיפויות אנו נקבע לפי המטרות והיעדים שאנו מציבים לעצמנו ברמה יומית, שבועית, חודשים ואף שנתית. סדר העדיפויות צריך לשקף את המטרות הללו ולהתייחס לטווח הקצר יחד עם הארוך. הרי אם נתייחס רק למטרות היומיות ו/או השבועיות, יהיה לנו קשה להשיג יעדים נרחבים יותר ולהגשים כמה חלומות.
שעות ריכוז- מומלץ לשבץ בלו"ז משימות הדורשות ריכוז ומחשבה לשעות הערנות המרבית. חשוב לבחון באילו שעות אני מרוכזת יותר או פחות ומה מידת הריכוז שאני צריכה עבור כל משימה. בנוסף, חשוב לבחון באילו מקומות (פיזיים) אני יותר או פחות מרוכזת. לדוגמה- בתקופה בה עבדתי משרה מלאה בשילוב עם לימודי התואר השני, הבנתי שבשעות הערב קשה לי להתרכז בבית, למרות שאלו היו שעות הכרחיות לקריאת החומרים של הלימודים. עם הזמן למדתי שכשאני נמצאת במשרד אני יותר מרוכזת, כך שהייתי מסתובבת עם המאמרים בתיק ובסוף יום העבודה הייתי סוגרת את דלת המשרד ומתחילה לקרוא. יש שיגידו שזה מעצבן ולא נעים לפעול כך, אך כאמור- בשבילי זה היה הכי יעיל. כך קראתי מאמרים בזמן קצר יותר וברמת הריכוז שהיתה נדרשת כדי לעשות זאת.
מיון משימות- ישנם סוגים שונים של משימות. מיון המשימות יכול לסייע לנו להתמודד איתם. ישנם גם דרכי סינון שונים, בהתאם למשימות, המאפשרים לנו להתייחס באופן שונה לכל משימה. כגון-
מיון לפי מספר האנשים הנדרשים- משימה אישית, משימה שתלויה באחרים, משימה שאחרים תלויים בי לגביה וכ"ו.
מיון לפי תחומי חיים- משפחה, לימודים, עבודה, התנדבות וכ"ו.
מיון לפי אורך המשימה (זמן ההשקעה הנדרש).
רבים ממיינים לפי תאריך או רמת דחיפות (מה דחוף בהול ומה יכול לחכות). הקטלוג הזה עלול להיות בעייתי מפני שלא בהכרח כדאי לדחות דברים שנראים כלא דחופים (מזכירה את סדרי העדיפויות והמטרות שלנו).
יש עוד המון שיטות והמלצות וכאמור אין כאן נכון או לא נכון. אין כאן קלף אס שיפתור לכל אחד מאיתנו את בעיות הזמן. על כל אחד לבדוק ואף לבנות עבורו את השיטות שמתאימות לו, את השיטות היעילות ביותר עבורו.
להזמנת יעוץ או סדנה בנושא ניהול זמן, צרו קשר ב-0544775478, rdushy@gmail.com.
www.rdtrain.co.il
בהצלחה!
רנת דושנסקי-ורבנר
רובנו מתמרנים בין מספר תחומי חיים משמעותיים, כשלכל תחום יש דרישות, צרכים והתחייבויות. לעיתים נראה שאין זמן לנשום ושאין סיכוי "לג'נגל" בין כל הדברים, שלא נדבר על שילוב של קצת זמן פנאי או חיים אישיים...
אך עם ניהול זמן יעיל, אפשר להספיק הרבה מאוד דברים ואולי גם להצליח לנשום בין לבין. בכוונה כתבתי "ניהול זמן יעיל" ולא "ניהול זמן נכון" מכיוון שבעיני מדובר בנושא מאוד אינדיוידואלי. על כל אחד למצוא את השיטות שיעילות עבורו; אין כאן נכון או לא נכון, יש כאן- מה נכון בשבילי. אתן כאן מספר הצעות שנמצאו כמתאימות עבורי ועבור רבים אחרים, אך על כל אחד מכם לבחון האם השיטה מתאימה לכם ולסגנון החיים שלכם.
יומן, רשימות וסדרי עדיפויות- חשוב שלכל אחד תהיה שיטה לעשיית סדר במשימות. יש את אנשי היומנים (על שלל הגרסאות האלקטרוניות או המודפסות). יש את אנשי הרשימות (שמאוד נהנים למחוק משימה מהרשימה לאחר שבוצעה). יש את המאמינים בלוחות גאנט ועוד. אך מה שחשוב יותר מהרשימה עצמה- יש לעשות סדרי עדיפויות. את סדרי העדיפויות אנו נקבע לפי המטרות והיעדים שאנו מציבים לעצמנו ברמה יומית, שבועית, חודשים ואף שנתית. סדר העדיפויות צריך לשקף את המטרות הללו ולהתייחס לטווח הקצר יחד עם הארוך. הרי אם נתייחס רק למטרות היומיות ו/או השבועיות, יהיה לנו קשה להשיג יעדים נרחבים יותר ולהגשים כמה חלומות.
שעות ריכוז- מומלץ לשבץ בלו"ז משימות הדורשות ריכוז ומחשבה לשעות הערנות המרבית. חשוב לבחון באילו שעות אני מרוכזת יותר או פחות ומה מידת הריכוז שאני צריכה עבור כל משימה. בנוסף, חשוב לבחון באילו מקומות (פיזיים) אני יותר או פחות מרוכזת. לדוגמה- בתקופה בה עבדתי משרה מלאה בשילוב עם לימודי התואר השני, הבנתי שבשעות הערב קשה לי להתרכז בבית, למרות שאלו היו שעות הכרחיות לקריאת החומרים של הלימודים. עם הזמן למדתי שכשאני נמצאת במשרד אני יותר מרוכזת, כך שהייתי מסתובבת עם המאמרים בתיק ובסוף יום העבודה הייתי סוגרת את דלת המשרד ומתחילה לקרוא. יש שיגידו שזה מעצבן ולא נעים לפעול כך, אך כאמור- בשבילי זה היה הכי יעיל. כך קראתי מאמרים בזמן קצר יותר וברמת הריכוז שהיתה נדרשת כדי לעשות זאת.
מיון משימות- ישנם סוגים שונים של משימות. מיון המשימות יכול לסייע לנו להתמודד איתם. ישנם גם דרכי סינון שונים, בהתאם למשימות, המאפשרים לנו להתייחס באופן שונה לכל משימה. כגון-
מיון לפי מספר האנשים הנדרשים- משימה אישית, משימה שתלויה באחרים, משימה שאחרים תלויים בי לגביה וכ"ו.
מיון לפי תחומי חיים- משפחה, לימודים, עבודה, התנדבות וכ"ו.
מיון לפי אורך המשימה (זמן ההשקעה הנדרש).
רבים ממיינים לפי תאריך או רמת דחיפות (מה דחוף בהול ומה יכול לחכות). הקטלוג הזה עלול להיות בעייתי מפני שלא בהכרח כדאי לדחות דברים שנראים כלא דחופים (מזכירה את סדרי העדיפויות והמטרות שלנו).
יש עוד המון שיטות והמלצות וכאמור אין כאן נכון או לא נכון. אין כאן קלף אס שיפתור לכל אחד מאיתנו את בעיות הזמן. על כל אחד לבדוק ואף לבנות עבורו את השיטות שמתאימות לו, את השיטות היעילות ביותר עבורו.
להזמנת יעוץ או סדנה בנושא ניהול זמן, צרו קשר ב-0544775478, rdushy@gmail.com.
www.rdtrain.co.il
בהצלחה!
רנת דושנסקי-ורבנר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה